התחלה היא כמו נטיעת זרע באדמה. הזרע יודע את מהותו, ואת התנאים הדרושים לו לצמיחה וגדילה, והיקום יודע גם הוא. אך האם, כאשר מופיע לך ניצוץ של רעיון, של חלום, התחלה של משהו יפהפה, גם את יודעת מה המהות שלו ואילו תנאים דרושים לו לצמיחה?
כשאנחנו מבינים את מהות הרעיון, ורואים אילו תנאים הוא צריך כדי לגדול, אנחנו יכולים לדייק יותר ולהתכוונן למימושו. שכן אנחנו בודקים עם עצמנו, האם הרעיון הזה, נפלא ככל שיהיה, מתאים לנו. האם אנחנו מרגישים שנוכל להתחייב לספק את התנאים שהוא דורש. אנחנו גם יכולים להעריך את השפעתו עלינו ועל הסביבה, ואם אנחנו לא רואים, זה גם בסדר. לא כולנו יכולים לדעת לאיזה פרפר יפהפה הגולם יכול להפוך.
מה שמעניין הוא שהצמח עצמו יכול להתפתח למשהו שונה, שלא בהכרח כפוף לפי חוקי הטבע. אחרי שסיפקנו את התנאים, וראינו לאיזה פרח יפהפה הוא צמח, אפשר לשאול אותו אם בא לו להשתנות למשהו אחר. כמו למשל להוסיף צבע סגול לעלי כותרת הורודים שלו. כך עם ההסכמה שלו, הפרח ממשיך לגדול, ומשתנה למשהו שונה, מרהיב ומדהים. המהות וההשפעה שלו מתרחבות עוד יותר.
פרספקטיבה זו באה תוך כדי תנועה עם הרצון שלי כאשר בניתי את הבלוג הזה. הזרע היפהפה ששתלתי באינסטגרם, שאני עוד לומדת את המהות שלו, ואת התנאים שלו לגדילה. החלטתי לעבור לבלוג, כי חשתי שהזרע זקוק לסביבה רחבה ופתוחה יותר, שתאפשר לו לצמוח ללא מגבלה. שוב מחדש אני מקשיבה לזרע הזה, אותו אני מכנה ‘קול הביטוי’. בוחנת שוב את המהות שלו, ושואלת אותו איזה תנאים הוא צריך.
רואה שהוא שמח שאני משתמשת בסביבה של הבלוג, שמרגיש שיכול לנשום ולהתפתח. הוא רואה שאני פוחדת ממנו קצת, והסיבה לכך היא שאני לא יודעת איך להכיל אותו, האם אעשה את העבודה שלי היטב, האם אהיה אחראית מספיק עליו. האם בסוף יהיה לי קשה כל כך לטפל בו ולספק את צרכיו, עד שאשבר ואעזוב אותו.
משועשעת כאשר נזכרת בסיפור של הנסיך הקטן, בחלק בו מספר על השושנה שלו, הפרח המיוחד שצמח אצלו, שהיה שונה מכל הפרחים שהכיר. כאן לינק לחלק זה למי שרוצה לקרוא. גם שם הנסיך הקטן לומד על מערכת היחסים עם השושנה שלו, את צרכיה, ורצונותיה.
מתוך ההקשבה לפחד הזה, שולחת לו אהבה ללא תנאי, מודה לו על המסר שהוא מעביר. אומרת לעצמי כמה זה יהיה נפלא להתנסות במערכת היחסים עם זרע ‘קול הביטוי’ המיוחד והמשמח. שאני יודעת להיות יצירתית, לקבל את התנאים שצריך, ולהתאים אותם אליי. שבתוך מערכת היחסים הזו, אני לומדת מחויבות מהי. שכאשר עולה תחושה מלחיצה הקשורה למחויבות, אני שולחת לה אהבה ללא תנאי, ומאפשרת לעצמי להקשיב, להיות יצירתית במציאת הדרך. כך לצמוח מתוך זה, ולקיים את המחויבות הדרושה לזרע ‘קול הביטוי’ שיהפוך בסוף לצמח מופלא.
תודה שהגעת לכאן, וקראת את הפוסט הראשון שלי כאן בבלוג.
מקווה שבלוג זה יעניק לך גם כן את התנאים האוהבים והתומכים עבורך ויסייע לך להצמיח רעיונות מופלאים.
מזמינה אותך להמשיך ולהצטרף לקבוצת עדכונים שקטה המעדכנת על כל פוסט שעולה כאן לינק אם תרצי, אשמח לשמוע את מחשבותיך העולות בעקבות הפוסטים או כל רעיון/שאלה שיש לך.
מאחלת לך מסע מלא השראה וצמיחה,
קירא
